רוזציאה

מהי רוזציאה?

רוזציאה (Rosacea), המכונה לעתים "אקנה של הגיל המבוגר" ומוכרת גם בשם "תסמונת הפנים האדומות" היא מחלת עור כרונית של מבוגרים. רוזציאה (לעתים נכתבת רוזצאה) באה לידי ביטוי באדמומיות מוגברת של עור הפנים (נראית כמעין "הסמקה" בלתי פוסקת), שמלווה בתחושות של צריבה ובנימי דם מורחבים. לפעמים מתלווים לאדמומיות פצעונים קטנים שנראים כפצעוני אקנה. האזורים שבהם המחלה בדרך כלל נוטה להופיע הם הלחיים, המצח והסנטר.

מדוע זה קורה?

הסיבה שבגינה מתפתחת (או מתפרצת) רוזציאה עדיין אינה ידועה לרופאים. אחד ה"חשודים" כגורם למחלה הוא טפיל בשם דמודקס (Demodex) – יצור מיקרוסקופי המתקיים על עורם של יונקים, שלאחרונה הוכח שהוא קשור לדלקת עפעפיים כרונית. למרות שהסיבה למחלה עדיין לוטה בערפל, בהחלט ידועים גורמים שיכולים להחריף את התסמינים. גורמים אלו כוללים, בין היתר: תה וקפה (בייחוד כאשר המשקה חזק או חם במיוחד); צריכת אלכוהול מוגזמת; מאכלים ותבלינים חריפים (בהם חרדל, פלפל וחמוצים); שהות בסביבה חמה במיוחד וחשיפה לשמש ישירה; וסטרואידים בשימוש מקומי (במריחה). בדרך כלל מומלץ למי שאובחן עם רוזציאה לנסות ולבדוק האם אותם טריגרים משפיעים על מחלתו, ואם כן – להפחית מהם או אף להימנע מהם ככל הניתן.

מה השכיחות של רוזציאה?

רוזציאה היא מחלה נפוצה – אולם שכיחותה המדויקת איננה ידועה. אומדנים שונים המנסים להעריך את היקפה, קיימים בספרות הרפואית על טווח רחב ביותר (מפחות מעשירית האחוז – ועד כחמישית האוכלוסייה: 0.09% - 22%). במחקרים אירופאים גדולים שנערכו אודותיה, נרשמו שיעורים של 5% ו-12.3% בקרב בני 18-65. רוזצאה מופיעה בעיקר בין גיל 30 ל-50; נצפית יותר אצל בהירים; ומאובחנת הרבה יותר אצל נשים (פי 2 עד פי 3 מגברים). מעניין לדעת שגם בעלי עור כהה סובלים מהמחלה, אולם משום שקשה יותר להבחין באדמומיות על עור כהה – הרבה פעמים אבחנת הבעיה אצלם אורכת זמן רב יותר.

מהם תסמינים המחלה?

הביטוי המרכזי של רוזציאה הוא אדמנת (אדמומיות) קבועה או חולפת בחלק המרכזי של הפנים. בתחילה הסומק בא והולך, אולם ככל שהמחלה מתגברת – האדמומיות הולכת והופכת עיקשת יותר ויותר ונשארת בלי לרדת.

בנוסף, יכולים להופיע חטטים, פצעונים, בצקת, פוסטולות ותחושות של צריבה. במקרים קשים עלול להופיע עיבוי של רקמת הפנים ושל רקמת האף (נקרא רינופימה).

בנוסף להיבט הפיזי, רוזציאה עלולה לגרום לפגיעה באיכות החיים של הסובלים ממנה (השפעות רגשיות וחברתיות שליליות) והיא עלולה להעלות את הסיכון לסבול מחרדה או דיכאון.

איך מאבחנים?

רוזציאה מאובחנת בידי רופא עור (דרמטולוג), במרפאה, לאחר שעולה חשד קליני לקיומה (מטופל/ת שמתלונן על פנים סמוקות ואודם בפרצוף שאינם חולפים).

האבחנה מבוססת על תשאול (ההיסטוריה של המטופל ותיאור ההסמקות); על בחינה מדוקדקת של האדמומיות של העור; ועל שלילת מצבים דומים (כגון סומק, כוויית שמש, סבוריאה או אקנה) ומחלות אחרות (כגון פסוריאזיס או זאבת).

אין מבחן קליני אובייקטיבי (כמו ביופסיה, בדיקת דם או צילום רנטגן) שיכול לחזור "חיובי" לרוזציאה.

במקרה של מעורבות עינית, הרופא שלך יפנה אותך למומחה ברפואת עיניים.

מהן אפשרויות הטיפול בבעיה?

מטרת הטיפול ברוזציאה היא שליטה בסימפטומים (תסמינים): הפחתה היקף האדמומיות וקיצור של משך הזמן שבו היא פעילה. הטיפול במחלה מתקדם כל העת: קיימות תרופות חדשות שפותחו לרוזציאה בשנים האחרונות, כולל תרופות מרשם, שרופא העור שלך יוכל לתת לך. קיימות תרופות מקומיות (קרם או ג'ל למריחה על העור) המפחיתות הסמקה ומיועדות לרוזצאה קלה עד בינונית. בנוסף, ישנן תרופות מקומיות אחרות העובדות במנגנונים שונים, ומסייעות לשליטה טובה גם בנגעים הדלקתיים הנלווים ולהשגת הפוגות ממושכות ; ניתן לטפל גם באנטיביוטיקה דרך הפה ברוזציאה בינונית עד חמורה עם בליטות ופצעונים; ובנוסף, קיימות גם תרופות פומיות אחרות (בבליעה) הניתנות לפי שיקול דעתו של הרופא. פרט לתרופות קיימים גם טיפולי לייזר, שיכולים לסייע בתרומה למראה העור.