COPD

COPD

COPD = chronic obstructive pulmonary disease,  ובעברית: מחלת ריאות חסימתית.  

מחלת ריאות חסימתית כרונית היא מחלה שכיחה מאוד הגורמת לתחלואה ותמותה באחוזים גבוהים. המחלה מאובחנת בשלבים מתקדמים של המחלה כאשר חלק גדול של הריאה כבר נהרס. המחלה מתאפיינת באירועים של התלקחויות על רקע מחלות זיהומיות, או סיבות אחרות אשר גורמות להתקדמות של המחלה.  

הסימנים העיקריים של המחלה הם שיעול, קוצר נשימה וקושי בהוצאת אוויר. במצב תקין האויר נכנס דרך האף או הפה ובדרכי הנשימה מגיע לריאות. בריאות החמצן מהאויר עובר דרך נאדיות הריאה לכלי דם המובילים את החמצן לכל חלקי הגוף והוא משמש את התאים השונים לצרכים שונים ובכלל זה הפקת אנרגיה. בתהליך הפקת האנרגיה נוצר פחמן דו חמצני העובר לדם, מובל לריאות ונפלט החוצה בנשיפה.

מחלת COPD כוללת שתי מחלות ריאה כרוניות – אמיפזמה (נפחת) וברונכיטיס כרוני.

מחלת אמפיזמה מתאפיינת בהרס של כלי הדם הקטנים בדרכי נשימה - נאדיות הריאה, וכתוצאה מכך יש הפרעות בשחלוף גזים. חמצן אשר מגיע מהאוויר לא יכול לחדור לתוך כלי דם וליצור קשר עם כדוריות אדומות. כתוצאה מחוסר חמצן אשר מתפתח בשלבים מוקדמים בפעילות גופנית ולאחר מכן גם במנוחה, המטופל סובל מקוצר נשימה פרוגרסיבי ולעתים אף יכולה להוביל לאי ספיקת לב. במקביל יש קשי גם בפליטה יעילה של פחמן דו חמצני.

במחלת ברונכיטיס כרוני דרכי הנשימה נפוחים ומודלקים ומיוצרת כמות גדולה של ליחה.  הדלקת והליחה מצרים את דרכי הנשימה והפגיעה בדרכי הנשימה מתבטאת בעיקר בשיעול ליחתי וקושי בהוצאת אוויר. הביטוי הקליני של המחלה הוא צפצופים.  

אנשים רבים הסובלים מ- COPD , ישנו שילוב של שתי המחלות, גם אמפיזמה וגם ברונכיטיס כרוני.

מהם התסמינים של  COPD?

התסמינים מתחילים בדרך כלל סביב גיל 50. מדובר במחלה מתפתחת באופן איטי. להלן מספר תסמינים וסימנים שכיחים של המחלה:

•     שיעול יבש או שיעול עם כמות מוגברת של כיח.  
•     קוצר נשימה, במיוחד בזמן פעילות גופנית.
•     צפצופים (כאשר נושמים נשמע קול שריקה).
•     לחץ בחזה.
•     אירועים חוזרים של תהליכים זיהומיים.  
•     במחלת COPD חמורה עלולים להתפתח תסמינים כגון נפיחות ברגלים, איבוד שווי משקל וכח סבל נמוך בשרירים.

חומרת התסמינים תלויה בנזק שנגרם לריאות ומחלות הרקע של המטופל. עם התקדמות המחלה מטופל יכול לפתח סימנים של אי ספיקת לב ימנית אשר תתבטא בנפיחות ברגליים, נפיחות בבטן, עליה במשקל ( עקב צבירת מים או חוסר ניידות). לעומת זאת, מטופלים עם נפחת מפתחים ירידה במשקל משמעותית. 

מה גורם להתפתחות  COPD?

גורם הסיכון העיקרי של COPD הוא עישון סיגריות. מרבית האנשים עם COPD מעשנים או עישנו בעבר.  

בנוסף, קיימת נטייה גנטית להתפתחות מחלה לכן כאשר המחלה מתפתחת בגיל צעיר מחייבים בירור גנטי (סיבות כגון חוסר חלבון, אלפה 1 אנטיטריפסין).

לאנשים עם היסטוריה משפחתית של COPD יש סיכון גבוה לפתח את המחלה אם הם מעשנים.
קיימים גורמים נוספים להתפתחות המחלה –הן גורמים זיהומיים והן גורמים חשיפתיים – תעסוקתיים.  

חשיפה לאורך זמן לחומרים המגרים את הריאות מעלה גם היא את הסיכון לחלות ב-COPD, לדוגמה: עישון פאסיבי, זיהום אוויר, כימיקלים שונים ואבק.

כיצד מאבחנים COPD ?

אבחון של המחלה מבוסס בהערכה קלינית, בחינת גורמי סיכון ותרשים של תפקודי ריאות. הרופא יאבחן COPD בהתבסס על הסימנים והתסמינים, ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית, ותוצאות הבדיקות.
הרופא יקשיב לנשימה של המטופל ובהמשך לכך יתכן שהמטופל ישלח לבצע בדיקות נוספות.

בדיקות תפקודי ריאה

בדיקות המודדות כמה אוויר אדם יכול לשאוף פנימה ולנשוף החוצה, מהירות הנשימה, ועד כמה הריאות יעילות בהובלת החמצן לדם.

    ספירומטריה -  הבדיקה הנפוצה ביותר לתפקודי ריאות. הנבדק שואף אוויר מלוא הריאות ונושף אותו במלוא כוחו לתוך מכשיר קטן הנקרא ספירומטר. המכשיר מודד כמה אוויר הצליח הנבדק לנשוף החוצה, וכמה מהר יצא האוויר. לאנשים עם בעיות בזרימת אוויר משתמשים בבדיקה זו בתרופות להרחבת דרכי הנשימה ומשווים את תוצאות הבדיקה לפני ואחרי נטילת התרופה. כך ניתן לבדוק את ההפיכות של חסימת דרכי הנשימה, כלומר האם משתפרת חסימת דרכי הנשימה בתגובה לשאיפת מרחיב סמפונות. בדיקה זו מאפשרת לאבחן COPD  לפני שמתפתחים תסמינים. בדיקה זו משמשת גם לאבחן את דרגת החומרה של המחלה, לבצע אבחנה מבדלת עם מחלות אחרות , כגון אסתמה או אי-ספיקת לב הגורמים לתסמינים.

    צילום ריאות או סריקת CT - בדיקות אלה מדגימות את מבנה האיברים בחלל החזה, כגון לב, ריאות וכלי דם. בדיקות אלה יכולות להראות סימנים שלCOPD - הרס רקמתי כגון נפחת, עיבוי של דרכי נשימה – ברונכיטיסי כרוני ולשלול מחלות אחרות של דרכי נשימה.  

    בדיקת גז עורקי – בדיקת המודדת את רמת החמצן בדם באמצעות לקיחת דגימת דם מהעורקים. בדיקה זו מבצעים במטופלים עם מחלה מתקדמת ובאמצעותה ניתן לזהות את דרגת חומרת המחלה והאם יש צורך בטיפול בחמצן.

    בדיקות במעבדת שינה - במידה ויש חשד לדום נשימה בשינה או למטופלים עם מחלה מתקדמת.  

    אקו לב – לבדוק האם יש נשק של מחלת ריאות חסימתית על מערכת קרדיובסקולרי.

כיצד מתמודדים עם  COPD?

נכון להיום לא ניתן לרפא  COPDאבל אפשר לעצור התקדמות המחלה. טיפולים שונים ושינויים בסגנון החיים יכולים לשפר את איכות החיים ולהאט את קצב התקדמות המחלה.

דרכי התמודדות שאינן תרופתיות- שינויים בסגנון החיים:

•     הפסקת עישון והימנעות מחשיפה לחומרים המגרים את הריאות (כולל עישון פסיבי וסיגריות אלקטרוניות).  
•     מניעת זיהומים באמצעות חיסונים נגד דלקת ריאות כולל חיסונים חדשים מסוג PREVNAR 20   
•     חיסון עונתי נגד שפעת.  
•     תפריט מאוזן - כאשר המחלה חמורה, קוצר נשימה ועייפות עלולים להקשות על אכילה.  ישנן דרכים שונות באמצעותן ניתן לשפר את כמות ואיכות המזון שאנו צורכים. למשל לאכול ארוחות קטנות, בתדירות גבוהה יותר, לנוח לפני הארוחה, וליטול תוספי מזון וויטמינים.
•     פעילות גופנית – התסמינים של המחלה עשויים להקשות על ביצוע פעילות גופנית. עם זאת, פעילות גופנית חשובה לחיזוק השרירים המסייעים לנשימה ומשפרים את הבריאות הכללית. יש להתייעץ עם הרופא אילו סוגי פעילויות מומלצות לחולי COPD.

שיקום ריאתי

תוכנית רב-תחומית הכוללת טיפולים לאנשים הסובלים מבעית נשימה כרונית מתמשכת. מטרת התוכנית הינה להקטין את הקושי הנשימתי ולשפר את יכולת תפקוד הנשימה ואת איכות חיי החולים.

טיפול בחמצן

במקרים חמורים של COPD וכאשר רמות החמצן בדם נמוכות, טיפול בחמצן עשוי לעזור לנשימה. הטיפול ניתן לתקופה קצרה או באופן קבוע, במטרה לסייע לקוצר הנשימה.

ניתוח

ניתוח להקטנת ריאה הינו בדרך כלל המוצא האחרון לאנשים עם תסמינים חמורים, בעיקר חולי אמפיזמה, שהטיפול התרופתי אינו משפר את תסמיני המחלה. במקרים נדירים יומלץ על השתלת ריאה.

טיפול תרופתי

ישנם טיפולים שונים הניתנים כמשאף או כטבלייה. חלקם מרחיבי סמפונות, חלקם מפחיתי דלקת ואחדים משלבים בין השניים.

•     מרחיבי סמפונות – תרופות אלה מרפות את השרירים שסביב דרכי הנשימה, ומסייעות לפתוח את דרכי הנשימה על מנת שיהיה קל יותר לנשום. בהתאם לחומרת המחלה, הרופא ירשום מרשם למרחיב סמפונות קצר טווח, הפועל במשך כ- 4 עד 6 שעות, או מרחיב סמפונות ארוך טווח הפועל במשך 12 שעות. מרבית מרחיבי הסמפונות ניתנים באמצעות משאף המאפשר לתרופה להגיע ישירות לריאות.
•     ישנם משאפים משולבים המכילים מרחיב סמפונות וסטרואיד בשאיפה – כאשר ה- COPD חמור, או כאשר התסמינים מופיעים לעיתים קרובות, הרופא עשוי להמליץ על משאף משולב. המרכיב הסטרואידי מסייע להפחית את הדלקת בדרכי הנשימה.

בשנים האחרונות משתמשים במשאפים אשר מכילים 3 תרופות ביחד – סטרואידים ומרחבי סמפונות משני סוגים. לפי המחקרים הטיפולים הללו מאפשרים לשפר היענות לטיפול, להוריד כמות התלקחויות, לשפר איכות חיים ואף קיימת נטייה במחקרים לאינדיקציה בהורדת התמותה. 

מעקב קבוע אצל רופא

COPD  הינה מחלה העלולה להחמיר עם הזמן ועל כן חשוב להיות במעקב רפואי. כמו כן, מומלץ לפנות לרופא אם סובלים מהתסמינים הבאים:

•     קוצר נשימה שמתגבר בזמן פעילות גופנית או בתנועה.
•     שיעול עם ליחה שלא נעלמת.
•     זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה, במיוחד בחורף.
•     צפצופים בנשימה.

לעיתים, התסמינים יחמירו ויהיה צורך בטיפול בבית החולים. יש ליצור קשר עם שירותי החירום אם:

•     יש קושי בנשימה בזמן דיבור
•     השפתיים או הציפורניים מכחילות או נהיות אפורות (זהו סימן לרמה נמוכה של חמצן בדם).
•     מצב של ערנות לקויה.
•     קצת הלב מהיר מאד.
•     הטיפול שהומלץ לטיפול בתסמינים אינו עוזר.