COPD

מהי מחלת COPD?

COPD הם ראשי התיבות של chronic obstructive pulmonary disease, ובעברית: מחלת ריאות חסימתית כרונית. זוהי מחלת ריאות שכיחה המאופיינת בקוצר נשימה, שיעול, וצפצופים נשימתיים (wheezing). אנשים הסובלים מ- COPD מתקשים להוציא את האוויר מהריאות, מה שמקשה על הכנסת אוויר לריאות. 
במצב תקין, האוויר זורם אל תוך הריאות דרך האף או הפה, ומשם אל דרכי הנשימה המובילים לריאות. בריאות, החמצן מהאוויר עובר דרך נאדיות הריאה לכלי דם המובילים את החמצן לכל חלקי הגוף. החמצן משמש את התאים השונים לצרכים שונים, ביניהם הפקת אנרגיה. בתהליך הפקת האנרגיה נוצר פחמן דו-חמצני, העובר לדם, מובל לריאות ונפלט החוצה בנשיפה.

COPD כוללת 2 מחלות המגבילות, או חוסמות, את הזרימה הרגילה של אוויר וחמצן: אמפיזמה (נפחת) וברונכיטיס כרונית. אמפיזמה פוגעת בדרכי הנשימה ובנאדיות הריאה, מה שמקשה על הגוף להכניס ביעילות חמצן ולפלוט פחמן דו-חמצני. היא גורמת לקוצר נשימה ולעיתים מובילה לאי-ספיקת לב. ברונכיטיס כרונית מאופיינת בדרכי אוויר נפוחות ומודלקות המייצרות כמות גדולה של ליחה. הדלקת והליחה מצירות את דרכי הנשימה, מה שמקשה על זרימה חופשית של אוויר וחמצן בגוף.

לאנשים רבים עם COPD יש שילוב של אמפיזמה וברונכיטיס כרונית.

מהם התסמינים של COPD?

התסמינים מתחילים בדרך כלל סביב גיל 40. תסמינים וסימנים שכיחים של המחלה כוללים:

• שיעול בלתי פוסק או שיעול היוצר כמות גדולה של ליחה
• קוצר נשימה, במיוחד בזמן פעילות גופנית
• צפצופים (כאשר נושמים נשמע קול שריקה)
• לחץ בחזה

חומרת התסמינים תלויה בנזק שנגרם לריאות. אם ממשיכים לעשן, הריאות יינזקו מהר יותר. 
COPD חמור עלול לגרום לתסמינים נוספים כגון נפיחות בקרסוליים, בכפות הרגליים או ברגליים, לאיבוד משקל וכוח סבל נמוך בשרירים.

מה גורם להתפתחות COPD?

גורם הסיכון העיקרי של COPD הוא עישון. מרבית האנשים עם COPD מעשנים או עישנו בעבר. לאנשים עם היסטוריה משפחתית של COPD יש סיכון גבוה לפתח את המחלה אם הם מעשנים.
חשיפה לאורך זמן לחומרים המגרים את הריאות מעלה גם היא את הסיכון ל- COPD. לדוגמה: עישון פאסיבי, זיהום אוויר, כימיקלים שונים ואבק.

כיצד מאבחנים COPD?

הרופא יאבחן COPD בהתבסס על הסימנים והתסמינים, ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית, ותוצאות בדיקות. 
הרופא יקשיב לנשימה שלך ויתכן שישלח אותך לבצע בדיקות נוספות:

תפקודי ריאה

בדיקות המודדות כמה אוויר אדם יכול לשאוף פנימה ולנשוף החוצה, כמה מהר אפשר להוציא את הנשימה, ועד כמה הריאות יעילות בהובלת החמצן לדם.

• ספירומטריה - הבדיקה הנפוצה ביותר לתפקודי ריאות. הנבדק שואף אוויר מלוא הריאות ונושף אותו במלוא כוחו לתוך מכשיר קטן הנקרא ספירומטר.  המכשיר מודד כמה אוויר הצליח הנבדק לנשוף החוצה, וכמה מהר יצא האוויר. לפעמים משתמשים בבדיקה זו בתרופות להרחבת דרכי הנשימה ומשווים את תוצאות הבדיקה לפני ואחרי נטילת התרופה. כך לבדוק את ההפיכות של חסימת דרכי הנשימה,  כלומר האם משתפרת חסימת דרכי הנשימה בתגובה לשאיפת מרחיב סמפונות. בדיקה זו מאפשרת לאבחן COPD לפני שמתפתחים תסמינים. בדיקה זו משמשת גם לאבחן את דרגת החומרה של המחלה, ולבדוק האם מחלה אחרת, כגון אסתמה או אי-ספיקת לב, גורמים לתסמינים.

בדיקות אחרות

• צילום ריאות או סריקת CT -  בדיקות אלה מדגימות את מבנה האיברים בחלל החזה, כגון לב, ריאות וכלי דם. בדיקות אלה יכולות להראות סימנים של COPD.
• בדיקת גז עורקי – בדיקת המודדת את רמת החמצן בדם באמצעות לקיחת דגימת דם מהעורקים. בדיקה זו יכולה לזהות את דרגת חומרת המחלה והאם יש צורך בטיפול בחמצן.

כיצד מתמודדים עם COPD?

נכון להיום לא ניתן לרפא COPD. עם זאת, טיפולים שונים ושינויים בסגנון החיים יכולים לשפר את איכות החיים ולהאט את קצב התקדמות המחלה.

דרכי התמודדות שאינן תרופתיות:

שינויים בסגנון החיים

• הפסקת עישון והימנעות משאיפת חומרים המגרים את הריאות - הצעד החשוב ביותר בטיפול ב-COPD הוא להפסיק לעשן. חשוב להימנע מעישון פאסיבי ומשהיה במקומות עם אבק, עשן או חומרים רעילים אותם עשויים לשאוף.
• תפריט מאוזן - כאשר המחלה חמורה, קוצר נשימה ועייפות עלולים להקשות על אכילה. ישנן דרכים שונות באמצעותן ניתן לשפר את כמות ואיכות המזון שאנו צורכים. למשל לאכול ארוחות קטנות, בתדירות גבוהה יותר, לנוח לפני הארוחה, וליטול תוספי מזון וויטמינים.
• פעילות גופנית – התסמינים של המחלה עשויים להקשות על ביצוע פעילות גופנית. עם זאת, פעילות גופנית חשובה לחיזוק השרירים המסייעים לנשימה ומשפרים את הבריאות הכללית. יש להתייעץ עם הרופא אילו סוגי פעילויות מומלצות לחולי COPD.

שיקום ריאתי

תוכנית רב-תחומית הכוללת טיפולים לאנשים הסובלים מבעית נשימה כרונית (מתמשכת). מטרת התוכנית הינה להקטין את הקושי הנשימתי ולשפר את יכולת תפקוד הנשימה ואת איכות חיי החולים.

טיפול בחמצן 

במקרים חמורים של COPD וכאשר רמות החמצן בדם נמוכות, טיפול בחמצן עשוי לעזור לנשימה. הטיפול ניתן לתקופה קצרה או באופן קבוע, במטרה לסייע לקוצר הנשימה.

ניתוח

ניתוח להקטנת ריאה הינו בדרך כלל המוצא האחרון לאנשים עם תסמינים חמורים, בעיקר חולי אמפיזמה, שהטיפול התרופתי אינו משפר את תסמיני המחלה. במקרים נדירים יומלץ על השתלת ריאה.

טיפול תרופתי

ישנם טיפולים שונים הניתנים כמשאף או כטבלייה. חלקם מרחיבי סמפונות, חלקם מפחיתי דלקת ואחדים משלבים בין השניים:

• מרחיבי סמפונות – תרופות אלה מרפות את השרירים שסביב דרכי הנשימה, ומסייעות לפתוח את דרכי הנשימה על מנת שיהיה קל יותר לנשום.בהתאם לחומרת המחלה, הרופא ירשום מרחיב סמפונות קצר טווח, הפועל במשך כ- 4 עד 6 שעות, או מרחיב סמפונות ארוך טווח הפועל במשך 12 שעות. מרבית מרחיבי הסמפונות ניתנים באמצעות משאף המאפשר לתרופה להגיע ישירות לריאות.
• ישנם משאפים משולבים המכילים מרחיב סמפונות וסטרואיד בשאיפה – כאשר ה- COPD חמור, או כאשר התסמינים מופיעים לעיתים קרובות, הרופא עשוי להמליץ על משאף משולב. המרכיב הסטרואידי מסייע להפחית את הדלקת בדרכי הנשימה

הרופא יוכל לסייע לך בנושא מחלת ה-COPD וכיצד מתמודדים איתה

האם מומלץ לבצע מעקב קבוע אצל רופא?

COPD הינה מחלה העלולה להחמיר עם הזמן ועל כן חשוב להיות במעקב רפואי. כמו כן, מומלץ לפנות לרופא אם סובלים מהתסמינים הבאים:

• קוצר נשימה שמתגבר בזמן פעילות גופנית או בתנועה
• שיעול בלתי פוסק עם ליחה שלא נעלמת
• זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה, במיוחד בחורף
• צפצופים בנשימה

לעיתים, התסמינים יחמירו ויהיה צורך בטיפול בבית החולים. יש ליצור קשר עם שירותי החירום אם:

• יש קושי בנשימה בזמן דיבור
• השפתיים או הציפורניים מכחילות או נהיות אפורות (זהו סימן לרמה נמוכה של חמצן בדם)
• מצב של ערנות לקויה
• קצת הלב מהיר מאד.
• הטיפול שהומלץ לטיפול בתסמינים אינו עוזר.