דיכאון

מהו דיכאון?

רבים משתמשים במילה "דיכאון" באופן כמעט יומיומי. לעיתים יגידו אנשים "אני בדיכאון" כשהכוונה האמיתית שלהם היא בעצם "נמאס לי כי רבתי עם..." "אני עצוב כי נכשלתי במבחן" או "אני מבואס כי פיטרו אותי" וכו'. שינויים במצב הרוח הן מצב נורמאלי ושכיח, ובמרבית הפעמים אנשים מתגברים על מצבי הרוח מהר יחסית. בניגוד למצבי רוח רגילים, במצב של דיכאון, מצב הרוח ירוד ומופיעים תסמינים נוספים, באופן יומיומי, במשך שבועיים לפחות. דיכאון אינו סימן של חולשה, זהו מצב רפואי אמיתי המלווה בתסמינים שעלולים להחמיר או להפריע למהלך שגרת החיים הרגילה.

מהם התסמינים של דיכאון?

דיכאון טיפוסי (קל, בינוני או קשה) בא לידי ביטוי בתסמינים הבאים:

• מצב רוח ירוד שאינו מגיב לנסיבות חיצוניות
• הפחתת אנרגיה וירידה בפעילות
• חוסר עניין והנאה
• ירידה בתחומי העניין והפחתה בתחושות עונג
• קשיי ריכוז
• עייפות ניכרת אפילו לאחר מאמץ קל מאוד
• הפרעות שינה
• הפחתה בביטחון העצמי וההערכה העצמית
• רגשות אשמה
• תחושת חוסר ערך
• תסמינים גופניים
• יקיצה מוקדמת
• האטה בתפקודים פסיכו-מוטורים
• אובדן תאבון/משקל
• אובדן חשק מיני

מהם הסוגים השונים של דיכאון?

דיכאון מוגדר ככזה אם התסמינים נמשכים לפחות שבועיים. עוצמת הדיכאון עשויה להשתנות והיא יכולה להיות קלה, בינונית או חמורה. התסמינים והמידה בה הם פוגעים בתפקוד הרגיל משתנים מאדם לאדם ולכן האבחנה דורשת הערכה של רופא.

בהתאם למספר וחומרת התסמינים רופא יוכל לקבוע האם הדיכאון קל, בינוני או חמור.

דיכאון קל

המצאות של 2-3 מהתסמינים הרשומים לעיל. לרוב, התסמינים יפריעו לחולה, אך סביר להניח שיוכל להמשיך במרבית פעילותיו.

דיכאון בינוני

המצאות של 4+ מהתסמינים הרשומים לעיל. החולה מרגיש קושי להמשיך את פעילותיו היומיומיות.

דיכאון חמור, ללא תסמינים פסיכוטיים

המצאות של 4+ מהתסמינים הרשומים לעיל  באופן מובהק ומפריע - בעיקר חוסר ביטחון עצמי והרגשת חוסר ערך או אשמה, פגיעה קשה בתפקוד היומי. במצב זה החולה חווה באופן שכיח מחשבות/פעולות אובדניות ולעיתים אף תסמינים פיזיים.

דיכאון חמור, עם סימנים פסיכוטיים

אפיזודה דיכאונית חמורה (כמתואר לעיל) המלווה בהזיות, אשליות, האטה בפעילות השרירים ובפעילות המנטאלית, או קהות חושים חמורה שאינה מאפשרת תפקוד חברתי תקין. מצב זה עלול לסכן חיים (עקב ניסיונות התאבדות, התייבשות או הרעבה).

מה גורם לדיכאון?

מחלת הדיכאון יכולה לנבוע מגורמים רבים, כאשר נהוג לחלק את הגורמים לחיצוניים ולפנימיים.ללא קשר לגורמים המובילים להיווצרות הדיכאון, יש לזכור כי זוהי מחלה העלולה לשבש באופן משמעותי את חייו של הסובל ממנה ורצוי לטפל בה בהקדם כדי למנוע את החמרתה. לכן, חשוב לפנות לרופא שיאבחן ויתאים את הטיפול.

גורמים חיצוניים - החיים מלווים באירועים רבים העלולים להוביל לדיכאון: מוות של אדם קרוב, פרידה מבן / בת זוג, פיטורים מעבודה, מחלה, ואפילו שינוי מקום המגורים.

גורמים פנימיים - דיכאון יכול לנבוע ממחסור במוליכים עצביים שונים במוח (סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין) והסיבות למחסור במוליכים אלו יכולות להיות גנטיות, בגלל מחסור בוויטמינים מסוימים, כמו ויטמין B6 ו-ויטמין B12, חוסר איזון הורמונלי ותפקוד לקוי של בלוטת התריס.

מהי השכיחות של דיכאון?

17.6% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, שהם כ-1 מכל 6 אנשים, סובלים במהלך החיים מהפרעה של דיכאון או חרדה. בסקר שנערך לאחרונה נמצא ש- 37.5% מהמאובחנים בדיכאון או בחרדה מסווגים כמקרים “חמורים” וכשליש מסווגים כמקרים בעלי “חומרה בינונית”.

כיצד מתמודדים עם דיכאון?

דיכאון הינה מחלה הנובעת, בין היתר, ממחסור במוליכים עצביים שונים במוחנו (סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין) כל אחד עלול לחלות במחלה במהלך חייו, ולכן אין מה להתבייש בה או לחשוש מקבלת עזרה מקצועית.
דיכאון לא מטופל עלול שלא לחלוף מעצמו. לפיכך, קבלת טיפול מוקדם עשויה למנוע את החמרתו. כיום ישנו מגוון רחב של דרכי התמודדות יעילות לדיכאון, הרופא יוכל לייעץ בנושא

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכודינמי – הטיפול מבוסס על שיחות עם פסיכותרפיסט.
CBT – בטיפול מלמדים את המטופל לחשוב חיובי ולהתמודד עם המחשבות הדיכאוניות.

טיפול תרופתי

מטרת הטיפול התרופתי היא לסייע לתפקד טוב יותר ולשפר את יכולת ההתמודדות עם הבעיות או הקשיים שאדם חווה. בדיכאון קל עד בינוני עשויות התרופות להקל תסמינים כגון חרדה,  מצבי מתח, אי שקט, עצבנות, מצבי רוח ירודים, מצבי רוח משתנים, קשיי הירדמות וקושי לישון שינה רציפה ועוד.
קיים מגוון רחב של טיפולים יעילים ובטוחים לדיכאון. הטיפולים התרופתיים המקובלים לטיפול בדיכאון הם תרופות סינטטיות (המופקות ממקור כימי) ותרופות ממקור צמחי. התאמת התרופה נעשית באופן אישי לכל מטופל ומתבססת על יעילות התרופה, תופעות הלוואי, נוחות השימוש ועלות הטיפול.

תרופות ממקור צמחי לטיפול בדיכאון קל עד בינוני

 הן בעלות פעולה משולשת: מעלות רמות של סרוטונין, נוראדרנלין ודופאמין במח.

תרופות ממשפחת TCA (טריציקלים) לטיפול בדיכאון

התרופות ממשפחה זו מעלות את רמות הסרוטונין ונוראדרנלין במח.

תרופות ממשפחת SSRIs לטיפול בדיכאון

(SSRIs  (Selective Serotonine Reuptake Inhibitor
התרופות ממשפחה זו מעלות את רמות הסרוטונין במח.

תרופות ממשפחת SNRIs לטיפול בדיכאון

(SNRIs (Serotonine Noradrenaline Reuptake Inhibitor
לתרופות ממשפחה זו פעילות כפולה והן מעלות את הסרוטונין והנוראדרנלין במח.

תרופות ממשפחת DNRIs לטיפול בדיכאון

(DNRIs (Dopamine Noradrenaline Reuptake Inhibitor
לתרופות ממשפחה זו פעילות כפולה והן מעלות את הדופאמין והנוראדרנלין במח.

תרופות ממשפחת NRIs לטיפול בדיכאון

(NRIs (Noradrenaline Reuptake Inhibitor
התרופה בקבוצה זו מעלה את רמות הנוראדרנלין במרווח הבין תאי.

תרופות ממשפחת MAOI לטיפול בדיכאון

(MAOI  (Monoamine Oxidase Inhibitor
התרופות ממשפחה זו מעכבות האנזים Monoamine Oxidase המפרק נוראדרנלין, סרטונין, טירמין, דופמין ובכך מעלים את רמת מוליכים אלו במח

תרופות ממשפחת RIMA לטיפול בדיכאון

(RIMA  (Reversible Inhibitor of Monoamine Oxidase
התרופות ממשפחה זו מעכבות באופן הפיך את האנזים Monoamine Oxidase A המפרק נוראדרנלין, סרטונין, טירמין דופמין, ובכך מעלים את רמת מוליכים  אלו במח

תרופות ממשפחת NaSSa לטיפול בדיכאון

(NaSSa (Noradrenergic & Specific Serotonergic Antidepressant
התרופות ממשפחה זו מעלות את רמות הסרוטונין ונוראדרנלין במח.

אחר

במקרים חמורים ניתן לעבור גירוי חשמלי של אזורים שונים במוח באמצעות טיפולים פולשניים או לא פולשניים, לדוגמא: טיפול בנזעי חשמל – טיפול המיועד למקרים קיצוניים של דיכאון קליני עמוק עמיד לתרופות

אם המצב הפיסי מאפשר זאת, מומלץ לעסוק בפעילות גופנית שכן פעילות כזו יכולה להקל את תסמיני הדיכאון.

מתי מומלץ לפנות לרופא?

מומלץ לא לדחות את הטיפול בדיכאון. ככל שפונים לקבלת עזרה מקצועית מוקדם יותר, הסיכויים לריפוי טובים יותר. ניתן גם לפנות לרופא המשפחה, שיוכל לייעץ לך על התמודדות עם דיכאון.

לאתר מידע אודות דיכאון מבית רפא - לחצו כאן