| מצב רפואי | אוסטאוארטריטיס / שחיקת סחוס / דלקת מפרקים ניוונית |
| התמחות רפואית | אורתופדיה |
| שכיחות עולמית | כ- 1 מכל 10 גברים סובלים מתסמיני אוסטאוארטריטיס. בקרב נשים השכיחות גבוהה יותר והיא עומדת על כ- 2 מתוך 10 נשים. |
| תסמינים עיקריים | תסמיני אוסטאוארטריטיס כוללים כאב ונוקשות במפרקים, במיוחד מפרק הירך ומפרק הברך. |
| אפשרויות הטיפול הזמינות | אסטרטגיות הטיפול באוסטאוארטריטיס כוללות טיפולים תרופתיים (שיכוך כאבים, גלוקוזאמין, הזרקה תוך מפרקית), וטיפולים לא-תרופתיים (שינוי אורח חיים, וטיפולים פיסיים כגון טיפול פיזיותרפי או הידרותרפי). |
מהי מחלת אוסטאוארטריטיס?
אוסטאוארטריטיס (המוכרת גם כמחלת מפרקים ניוונית, "שחיקת סחוס", "שחיקת מפרקים") היא מחלת המפרקים השכיחה ביותר. המחלה מתאפיינת בהרס הסחוס – חלק במפרק העוטף את קצות העצמות ומאפשר תנועה חלקה של המפרק. ככל שמצב הסחוס מתדרדר, העצמות משתפשפות זו בזו, מה שעשוי להוביל לתחושת כאב ונוקשות המגבילים את תנועתיות המפרק. אוסטאוארטריטיס עלולה להשפיע על מספר מפרקים או על מפרק אחד, אך בדרך כלל תופיע במפרקים הנושאים את משקל הגוף (כגון הברך או הירך). בעקבות המחלה יכול להיגרם נזק גם לרצועות, למניסקוס (רקמה סחוסית בברך) ולשרירים.
מהם התסמינים של אוסטאוארטריטיס?
תסמיני אוסטאוארטריטיס מקשים על ביצוע פעולות יומיומיות, פעילות גופנית ואפילו הליכה. תסמיני אוסטאוארטריטיס כוללים:
- כאב ונוקשות מפרקים, נוקשות בוקר.
- נפיחות באזור המפרק.
- קול חריקה עם תנועת המפרק.
- ירידה בתפקוד ובטווח התנועה של המפרק.
המונח "נוקשות בוקר" מתייחס לכאב ולנוקשות העשויים להופיע כאשר מקיצים בבוקר, לאחר שהמפרקים לא היו בתנועה זמן מה. הנוקשות בדרך כלל חולפת לאחר חצי שעה או פחות, ומשתפרת לאחר תנועה קלה ש"מחממת" את המפרק. עם זאת, פעמים רבות הכאב עשוי להחמיר לאחר פעילות, או לאחר שמופעל לחץ או עומס על המפרק.
ישנם אנשים שלא חווים תסמינים על אף שבדיקות דימות יצביעו על נוכחות אוסטאוארטריטיס ושינויים במפרק כתוצאה מהמחלה.
מה גורם להתפתחות מחלת אוסטאוארטריטיס?
- ישנם גורמים שונים המעלים את הסיכון להופעת אוסטאוארטריטיס:
- נטייה תורשתית.
- השמנת יתר.
- פציעה במפרק או שימוש יתר של המפרק.
- עיוות של המפרק, למשל כתוצאה מהפרעות מולדות במבנה השלד (אורך רגליים לא סימטרי, רגליים עקומות).
- גיל מבוגר (הנטייה לאוסטאוארטריטיס עולה עם הגיל).
כיצד מאבחנים אוסטאוארטריטיס?
הרופא יאבחן אוסטאוארטריטיס בהתבסס על התסמינים ועל תוצאות הבדיקה הגופנית.
במהלך בדיקה גופנית הזזת המפרק עשויה לגרום לצליל דמוי חריקה או "קליקים". כמו כן, ניתן להבחין בנפיחות המפרק, רגישות באזור המפרק, טווח תנועה מוגבל וכאב בתנועה רגילה של המפרק.
בדיקות דימות מסייעות לזהות מהי דרגת המחלה והאם אכן מדובר באוסטאוארטריטיס. אין בדיקות דם לאבחון אוסטאוארטריטיס.
כיצד מתמודדים עם אוסטאוארטריטיס?
על אף שלא ניתן לרפא אוסטאוארטריטיס, ניתן להקל כאב ונוקשות ולשמר או לשפר את המצב התפקודי.
טיפולים תרופתיים
משככי כאבים ללא מרשם רופא, NSAID, משחות מקומיות, גלוקוזאמין כתרופת מרשם או ללא מרשם רופא ומשככי כאב מסוג אופיואידי. בחירת סוג התרופה נעשית על פי שיקול דעתו של הרופא בהתאם לצרכי החולה והרקע הבריאותי שלו.
מוצרים המכילים מרכיבים הנמצאים במפרק באופן טבעי
הרופא המטפל ימליץ על הטיפול המתאים על פי דרגת המחלה של החולה. במקרים מסוימים ניתן לסייע לחולי אוסטאוארטריטיס באמצעות הזרקה תוך מפרקית או באמצעות ניתוח להחלפת מפרק.
דרכי התמודדות שאינן תרופתיות:
תוספי תזונה
שינוי סגנון החיים
- פעילות גופנית מחזקת את השרירים ומסייעת בהפחתת משקל. פעילות גופנית היא אחד מהטיפולים החשובים ביותר לאוסטאוארטריטיס של הברך או הירך.
- השמנת יתר היא אחד מגורמי הסיכון של אוסטאוארטריטיס. אך סיכון זה הפיך וניתן לשינוי. הנחיות בינלאומיות (OARSI, EULAR) ממליצות כי הפחתת משקל עשויה להועיל לאנשים הסובלים מאוסטאוארטריטיס של הברך. ירידה מתונה במשקל (כ- 5% ממשקל הגוף) משפיעה על רמת הדלקת, אך ירידת משקל דרסטית (יותר מ- 5% ממשקל הגוף) מפחיתה גם כאבים ומוגבלות.
טיפולים משקמים
טיפולים בתרגול עצמי או כאלה הניתנים באמצעות מטפל, כגון פיזיותרפיה (טיפול פיסי), אפוסתרפיה (טיפול על ידי מערכת הליכה) והידרותרפיה (טיפול במים).
