קרוהן

מהי מחלת קרוהן?

קרוהן הינה מחלה כרונית הגורמת לדלקת במערכת העיכול. המחלה פוגעת בדרך כלל במקטע הסופי של המעי הדק, אך היא יכולה לפגוע במקטעים של מערכת העיכול, שונים החל מחלל הפה ועד פי הטבעת. השם "קרוהן" ניתן למחלה על שם ד"ר בוריל קרוהן, רופא מניו יורק שגילה אותה ב- 1932.

מהם התסמינים של קרוהן?

התסמינים של קרוהן משתנים בהתאם למיקום הדלקת, אך התסמינים העיקריים כוללים:

• כאבי בטן ושלשול (לפעמים רירי או דמי)
• עייפות ותשישות – כתוצאה מהמחלה עצמה, מאנמיה, או בשל התקף הגורם להתעוררויות רבות בלילה
• תחושה כללית לא טובה
• פצעים בפה
• איבוד תיאבון ואיבוד משקל – איבוד משקל עשוי להיות גם תוצאה של הדלקת הפוגעת בספיגת מרכיבים תזונתיים.
• אנמיה (רמה נמוכה של כדוריות דם אדומות) – אנמיה עלולה לגרום גם לעייפות

מחלת קרוהן עשויה להיות גם קשורה למספר חסרים שונים הכוללים ויטמינים, מינרלים, חלבונים ועוד. אצל חולי קרוהן שעברו כריתה של החלק האחרון במעי הדק קיים חסר של ויטמין B12.

קרוהן מוגדרת כמחלה כרונית (מתמשכת), מה שאומר שאנשים החולים במחלה יחוו תקופות בהן הם מרגישים טוב יותר ויש פחות תסמינים (הפוגה), ותקופות בהן התסמינים מתגברים (התקפים והתלקחויות). ישנם אנשים שיחוו תקופות ארוכות של הפוגה, אפילו למשך שנים, ויש כאלה שיחוו התקפים לעיתים קרובות יותר.

מה גורם לקרוהן?

מחלת קרוהן מוגדרת כמחלה אוטואימונית (חיסון עצמי) שבה מערכת החיסון של הגוף מתקיפה בטעות והורסת רקמות בריאות. הדלקת במעיים היא ביטוי של תקיפת מערכת החיסון - כאשר חלקים של מערכת העיכול מודלקים ונפוחים, המעיים מתעבות ותסמינים שונים של המחלה באים לכדי ביטוי. נכון להיום, הגורם המדויק למחלה ולתפקוד הלקוי של מערכת החיסון אינו ידוע. עם זאת, חוקרים סבורים שלגורמים גנטיים (אם לאחד מבני המשפחה יש קרוהן), וגורמים סביבתיים כגון נגיפים (וירוסים) וחיידקים, יש תפקיד חשוב בהתפתחות המחלה.

האם קרוהן משפיע על חלקים אחרים בגוף?

מחלת הקרוהן עלולה להשפיע גם על חלקים מחוץ למערכת העיכול, ולגרום למצבים הפוגעים במפרקים, בעיניים או בעור. מצבים אלה בדרך כלל מתפתחים כאשר המחלה פעילה, אך הם יכולים להתפתח במהלך הפוגה, או לפני שמופיעים תסמינים במערכת העיכול. מחלת קרוהן עלולה גם לגרום לירידה בצפיפות העצם, בעיות בכבד, קרישי דם ולאנמיה.

כיצד מאבחנים ומנטרים קרוהן?

• בדיקות דם – מדדי דלקת בדם (בעיקר CRP) וסמנים אחרים בדם יכולים להוות סמנים לקיום המחלה. לעיתים בדיקות דם יכולות לסייע לנבא מצב מחלה.
• בדיקות צואה – בבדיקת צואה ניתן לזהות סימני דלקת או דם, ולבדוק האם השלשול נגרם כתוצאה מזיהום. אם מזהים דלקת, יתכן ויבוצעו בדיקות נוספות כגון אנדוסקופיה, צילום רנטגן או סריקה.
• אנדוסקופיה – בדיקה המבוצעת באמצעות מכשיר זעיר העשוי צינור ארוך וגמיש שבתוכו יש מצלמה. הבדיקה מאפשרת לברר האם יש זיהום במערכת העיכול. כל הבדיקות מבוצעות תחת טשטוש, ומאפשרות לבצע הסתכלות קפדנית על המעי ואף לבצע ביופסיה בעת הצורך. בדיקות אנדוסקופיות לקרוהן כוללות:
  • סטרוסקופיה – בדיקה של החלק העליון של המעי (וושט, קיבה ותריסריון). הבדיקה מבוצעת באמצעות החדרת מצלמה זעירה דרך הפה.
  • קולונוסקופיה – בדיקה של פי הטבעת, המעי הגס והחלק הסופי של המעי הדק. הבדיקה מבוצעת באמצעות החדרת מצלמה זעירה דרך פי הטבעת.
• בדיקת בריום – בדיקה הנעשית באמצעות תמיסת מלחי בריום, הניתנת באמצעות חוקן או שתייה. התמיסה צובעת את רירית מערכת העיכול ומדגימה את מצב דרכי העיכול כדי לאתר בעיות כגון דלקת, חסימה, ועוד.
• סריקת CT או MRI – בדיקות אבחנתיות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות ליצירת תמונות מדויקות של של מערכת העיכול. בדיקות אלה מאפשרות לקבל מידע מדויק יותר מצילום רנטגן אודות מצב מערכת העיכול.

כיצד מתמודדים עם קרוהן?

המטרה במחלות מעי דלקתיות היא להפחית את תסמיני הדלקת, לשלוט בהתקפים, וכאשר המחלה שקטה – למנוע התקף. זה אומר שחולים עשויים להזדקק לטיפול לאורך זמן, אפילו למשך שנים רבות.

הרופא יוכל לייעץ לך בנושא מחלת הקרוהן וכיצד מתמודדים איתה.

טיפולים תרופתיים:

תרופות נוגדות דלקת

• אמינוסאליצילטים - מיועדות לטיפול במחלה בדרגת חומרה קלה עד בינונית. תרופות אלו יעילות הן לטיפול במצב בו המחלה פעילה (התלקחות) וכן לשמירה על מצב בו המחלה נמצאת בהפוגה. צורות מתן: טבליות, פתילות, גרגירים וחוקנים.
• סטרואידים - מיועדים לטיפול במחלה פעילה בדרגת חומרה בינונית עד קשה, או בחולים שאינם מגיבים ל- 5ASA. סטרואידים מדכאים את הפעילות הדלקתית.
  צורות מתן: טבליות, חוקנים, נרות.
• תרופות המדכאות את מערכת החיסון - לטיפול במחלה פעילה שלא דוכאה על ידי שימוש בתרופות הרשומות מעלה ולשמירה על הפוגה במחלה. 
  צורות מתן: טבליות, זריקות
• תרופות ביולוגיות - לטיפול במחלה פעילה בדרגה בינונית עד קשה ולשמירה על רגיעה לתקופה ארוכה לחולים בהם טיפולים אחרים נכשלו. הם מדכאים את פעילות מערכת החיסון ומעכבים תהליכי דלקת.
  צורות מתן: הזרקה תת עורית, עירוי תוך ורידי.

תרופות סימפטומטיות (להפחתה והקלה בתסמינים)

• נוגדי שלשול
• מרככי צואה
• משככי כאבים

תרופות אחרות:

• אנטיביוטיקה
• תרופות לטיפול באנמיה

דרכי התמודדות שאינן תרופתיות:

ניתוח

מכיוון שפיזור הדלקת עשוי להיות במקטעים שונים לאורך המעי, ניתוח יתבצע רק כאשר הטיפולים התרופתיים לא הועילו או אם הופיעו סיבוכים כגון חסימת מעיים או היצרויות חוזרות. במקרים אלו ניתוח יכול להוות הקלה ארוכת טווח.

תזונה

אצל חולי קרוהן, שינויים תזונתיים התורמים למנוחת המעיים כאשר המחלה פעילה יכולים להיות יעילים כאשר הם משולבים עם טיפול תרופתי. מכיוון שבמחלת קרוהן עשויים להיות חסרים תזונתיים שונים, לעיתים החולה יזדקק לתוספות מתאימות (ויטמינים, סידן, ברזל, אשלגן ואבץ). הרופא המטפל יוכל לאתר אילו מרכיבים חסרים באמצעות בדיקות דם.

פסיכותרפיה

יעילות הטיפול הפסיכותרפי (למשל טיפול התנהגותי, טיפול בשיחה) שנוי במחלוקת וטרם נמצאו ראיות קליניות לכך שניתן למנוע התלקחויות בחולים עם לחץ נפשי. מצד שני, טיפול התנהגותי עשוי לסייע לחולים להתמודד טוב יותר עם מחלתם.