יתר לחץ דם ריאתי| מצב רפואי | יתר לחץ דם ריאתי |
| התמחות רפואית | קרדיולוגיה |
| שכיחות | מחלה נדירה – בין 12-15 מקרים לכל מיליון אנשים |
| תסמינים עיקריים | קוצר נשימה, חולשה כללית, דופק מואץ, כאבים בחזה, עייפות, התעלפות, נפיחות בקרסוליים או ברגליים. |
מהו יתר לחץ דם ריאתי?
יתר לחץ דם ריאתי (יל"ד ריאתי ) Pulmonary Arterial Hypertension - PAH זהו מצב שמתאפיין בעליית לחץ דם בכלי הדם המובילים לריאות. יתר לחץ דם ריאתי מייצג קבוצה של מחלות עם מנגנון פגיעה, תמונה קלינית וגישה טיפולית דומה.
ניתן לחלק לחמש קבוצות שונות בהתאם לגורמים ולגישה הטיפולית:
- לחץ דם משני לפגיעה ישירה בעורקי הריאות
- לחץ דם משני לבעיות לב
- לחץ דם משני למחלות ריאה והפרעות שינה
- לחץ דם משני לאירועים טרומבוטיים עם קרישים בעורקי הריאות (תסחיף ריאתי).
- משני למחלות שונות.
נתייחס לקבוצת ראשונה - יתר לחץ דם משני לפגיעה ישירה בעורקי הריאות:
אצל אדם בריא, הדם זורם דרך כלי הדם העורקיים מצידו הימני של הלב ואוסף חמצן כאשר הוא מגיע לריאות. לאחר מכן, דם עשיר בחמצן מהריאות חוזר לחדר השמאלי של הלב, ומשם זורם לאיברי הגוף השונים. במהלך פעילות גופנית, הדרישה לחמצן עולה ובשל כך הלב פועם מהר יותר וכלי הדם העורקיים מתרחבים על מנת לאפשר ליותר דם לזרום דרך הריאות.
אצל אדם עם יתר לחץ דם ריאתי, מתפתחים שינויים בדפנות כלי דם בעקבות פגיעה בתאי אנדוטל (שכבה פנימית של כלי דם). כלי הדם העורקיים מתעבים והופכים לנוקשים, מה שמקשה עליהם להתרחב על מנת לאפשר ליותר דם לזרום ולכן זרימת הדם איטית יותר. במצבים מסוימים כלי הדם העורקיים חסומים על ידי קרישי דם. ההתנגדות לזרימת הדם מקשה על לב ימין לשאוב דם דרך העורקים, וכתוצאה מכך הוא עובד קשה יותר. כאשר צד ימין עובד קשה יותר באופן מתמשך, הוא נחלש עם הזמן. היעילות בשאיבת הדם פוחתת ועלולה להיגרם אי ספיקת לב.
מהם התסמינים של יתר לחץ דם ריאתי?
התסמינים של יתר לחץ דם ריאתי כוללים: קוצר נשימה, כאבים בחזה, סחרחורת, תשישות, תחושת עילפון, נפיחות בגפיים, דפיקות לב מואצות, ותסמינים אחרים המוחמרים בשעת מאמץ.
מה גורם ליתר לחץ דם ריאתי - עורקי?
הסיבה לכך יכולה להיות מעורבות מגורמים שונים ביניהם גנטיקה ומחלות ומצבים בריאותיים שונים העלולים לגרום להתפתחות יתר לחץ דם ריאתי:
- מחלות רקמת חיבור (קולגן)
- מום לבבי מולד
- יתר לחץ דם כבדי
- זיהום כתוצאה מתסמונת כשל חיסוני נרכש (HIV)
- תרופות ורעלים
- מחלות אחרות (כגון בעיות בבלוטת התריס, מחלת אגירת גליקוגן, גושה, סינדרום אוסלר-וובר-רנדו (HHT), מחלת המוגלובין, מחלות מילופרוליפרטיביות כרוניות, כריתת טחול).
- מחלה חסימתית של כלי דם ריאתיים (PVOD)
- מומים לבביים מולדים
כאשר לא ניתן למצוא את הגורם ליתר לחץ דם ריאתי, המחלה מכונה יתר לחץ דם ריאתי אדיופתי (ללא סיבה ידועה).
כיצד מאבחנים יתר לחץ דם ריאתי?
לעיתים, מצב רפואי זה קשה לאבחון, מכיוון שהתסמינים של יתר לחץ דם ריאתי דומים למצבים רפואיים אחרים המשפיעים על הלב ועל הריאות. כאשר הרופא חושד ביתר לחץ דם ריאתי הוא יתחיל את האבחון במספר שאלות רקע, כגון:
- האם אתה מעשן?
- האם למישהו במשפחתך יש מחלת לב או ריאות?
- מתי התחילו התסמינים?
- מה גורם לתסמינים להחמיר או להשתפר?
- האם התסמינים נעלמים?
- האם אתה לוקח תרופות נוספות
לאחר מכן, יתכן ויבקש הרופא לבצע מספר בדיקות:
- אקו לב – בדיקה העוקבת אחר פעילות הלב, ומזהה האם יש עומס על הצד הימני של הלב. עומס על צידו הימני של הלב מהווה נורת אזהרה ליתר לחץ דם ריאתי.
- בדיקת תפקודי ריאה – על מנת לשלול אסתמה או מחלה נשימתית חסימתית (COPD).
- צילום ריאות – צילום רנטגן יכול להראות אם העורקים או הלב מורחבים. הצילום יכול לסייע בזיהוי מצבים אחרים הקשורים ללב או לריאות העלולים לגרום לבעיות.
- מיפוי ריאות (V/Q scan) – בדיקה המסייעת לזהות קרישי דם העלולים לגרום ללחץ דם גבוה בריאות.
- בדיקות דם – בדיקות לזיהוי HIV ומצבים שונים כגון זאבת (לופוס) או דלקת מפרקים שגרונית.
הבדיקות מאפשרות לזהות חשד למחלה ולבצע אבחנה מבדלת עם גורמים אטילוגיים. אבחנה סופית נקבעת בצנתור לב ימני.
כיצד מתמודדים עם יתר לחץ דם ריאתי?
טיפול רפואי ליתר לחץ דם ריאתי ניתן על ידי רופאים המתמחים ביתר לחץ דם ריאתי. הטיפול נועד להקל את התסמינים ולעצור, או להפוך, את התנאים הגורמים להחמרה. סוג הטיפול תלוי בצרכים האישיים של כל מטופל. לדוגמה, כאשר יל"ד ריאתי קשור להפסקות נשימה, או כאשר החולה סובל מקוצר נשימה, ניתן לשפר את התסמינים באמצעות מתן תוספת חמצן. כמו כן, בניית תוכנית לפעילות גופנית המותאמת לאנשים עם יל"ד ריאתי, תסייע לחולים לנצל את כמות החמצן שמגיעה אליהם בצורה יעילה יותר ובכך לשפר את איכות החיים.
נוגדי קרישה או חוסמי תעלות סידן
נוגדי קרישה מטפלים בקרישים שהתפתחו או מונעים היווצרות קרישי דם. תרופות אלה יכולות להינתן בצורת טבליות,או זריקות תת עוריות.
חוסמי הורמון האנדו תלין
מסייעות להפחתת הלחץ בעורקים באמצעות הרחבת כלי דם. התרופות ניתנות בטבליות.
מעכבי האנזים פוספודיאסטראז מסוג 5
טבליות שמטרתן להרחיב כלי דם תוך הרפיית השריר החלק בכלי הדם הריאתיים
פרוסטציקלינים
חומר המרפה ומרחיב כלי דם באופן ישיר. קבוצת תרופות זו יכולה להינתן באמצעות הינאלציות, מתן תוך- ורידי או תת-עורי. הטיפול התוך- ורידי דורש משאבה ועירוי מרכזי קבוע.
לעיתים, במקרים קשים, כאשר המחלה בשלבים מתקדמים או כאשר הטיפולים האחרים אינם מספקים, הרופא יחליט על טיפול כירורגי כגון השתלת ריאה.
מהי שכיחות יתר לחץ דם ריאתי?
יתר לחץ דם ריאתי הינה מחלה נדירה עם שכיחות בעולם המערבי של בין 12-15 מקרים למיליון אנשים. המחלה פוגעת בצעירים, ובעיקר בנשים. שיא שכיחות המחלה הוא בין גיל 40-30, אך המחלה תיתכן גם בגילאים מבוגרים יותר.
לאיזה רופא מומלץ לפנות?
כיום ניתן להעלות את שיעורי הישרדות מהמחלה ולשפר את חייהם של החולים. במידה שאתה סובל באופן קבוע מתסמינים כגון קוצר נשימה, עייפות, בצקת ברגליים, חולשה כללית, דופק מואץ, כאבים בחזה, יש לפנות לרופא מומחה במחלות לב וכלי דם (קרדיולוג) לביצוע אבחון.
