יתר לחץ דם ריאתי

מהו יתר לחץ דם ריאתי?

יתר לחץ דם ריאתי (יל"ד ריאתי ) Pulmonary Arterial Hypertension - PAH  הוא לחץ דם גבוה בכלי הדם המובילים לריאות. ביתר לחץ דם ריאתי, צד ימין של הלב עובד קשה יותר על מנת לשאוב את הדם דרך הריאות לאיברי הגוף ולהעביר חמצן לשרירים. 
אצל אדם בריא, הדם זורם דרך כלי הדם העורקיים מצידו הימני של הלב ואוסף חמצן כאשר הוא מגיע לריאות. דם עשיר בחמצן מהריאות חוזר לחדר השמאלי של הלב, ומשם זורם לאיברי הגוף השונים, אל השרירים, שם נחוץ החמצן. במהלך פעילות גופנית, הדרישה לחמצן עולה ובשל כך הלב פועם מהר יותר וכלי הדם העורקיים מתרחבים על מנת לאפשר ליותר דם לזרום דרך הריאות. 
אצל אדם עם יתר לחץ דם ריאתי, קירות כלי הדם העורקיים עבים ונוקשים, מה שמקשה עליהם להתרחב על מנת לאפשר ליותר דם לזרום. במצבים מסוימים כלי הדם העורקיים חסומים על ידי קרישי דם, המקשים גם הם על זרימת הדם. ההפחתה בזרימת הדם מקשה על לב ימין לשאוב דם דרך העורקים, וכתוצאה מכך הוא עובד קשה יותר. כאשר צד ימין עובד קשה יותר באופן מתמשך, הוא נחלש עם הזמן. כתוצאה מכך הוא יהיה פחות יעיל בשאיבת הדם ועלולה להיגרם אי ספיקת לב.

מהם התסמינים של יתר לחץ דם ריאתי?

התסמינים של יתר לחץ דם ריאתי כוללים: קוצר נשימה, כאבים בחזה, סחרחורת, תשישות, תחושת עילפון, נפיחות בגפיים, דפיקות לב מואצות, ותסמינים אחרים המוחמרים בשעת מאמץ.

מה גורם ליתר לחץ דם ריאתי?

יתר לחץ דם ריאתי נגרם בעקבות בעיה בכלי הדם הקטנים של עורקי הריאה. הסיבה לכך יכולה להיות מעורבות גנטית (תורשה) או מחלות ומצבים בריאותיים שונים העלולים לגרום להתפתחות יתר לחץ דם ריאתי:

• מחלות רקמת חיבור (קולגן)
• מום לבבי מולד
• יתר לחץ דם כבדי
• זיהום כתוצאה מתסמונת כשל חיסוני נרכש (HIV)
• תרופות ורעלים
• מחלות אחרות (כגון בעיות בבלוטת התריס, מחלת אגירת גליקוגן, גושה, סינדרום אוסלר-וובר-רנדו  (HHT),  מחלת המוגלובין, מחלות מילופרוליפרטיביות כרוניות, כריתת טחול).
• מחלה חסימתית של כלי דם ריאתיים (PVOD)
• מומים לבביים מולדים

כאשר לא ניתן למצוא את הגורם ליתר לחץ דם ריאתי, המחלה מכונה יתר לחץ דם ריאתי אדיופתי (ללא סיבה ידועה).

כיצד מאבחנים יתר לחץ דם ריאתי?

לעיתים, מצב רפואי זה קשה לאבחון, מכיוון שהתסמינים של יתר לחץ דם ריאתי דומים למצבים רפואיים אחרים המשפיעים על הלב ועל הריאות. כאשר הרופא חושד ביתר לחץ דם ריאתי הוא יתחיל את האבחון במספר שאלות רקע, כגון:

• האם אתה מעשן?
• האם למישהו במשפחתך יש מחלת לב או ריאות?
• מתי התחילו התסמינים?
• מה גורם לתסמינים להחמיר או להשתפר?
• האם התסמינים נעלמים?
• האם אתה לוקח תרופות נוספות

לאחר מכן, יתכן ויבקש הרופא לבצע מספר בדיקות:

• מבחן מרחק הליכה ב- 6 דקות (six-minute walk distance 6WMD)  - חיבור המטופל למוניטור במהלך ריצה על מכשיר ריצה או רכיבה על אופניים נייחות. בדיקה זו מאפשרת לראות שינויים ברמות החמצן, בתפקוד הלב ועוד.
• בדיקת תפקודי ריאה – על מנת לשלול אסתמה או מחלה נשימתית חסימתית (COPD).
• צילום ריאות – צילום רנטגן יכול להראות אם העורקים או הלב מורחבים. הצילום יכול לסייע בזיהוי מצבים אחרים הקשורים ללב או לריאות העלולים לגרום לבעיות.
• אקו לב – בדיקה העוקבת אחר פעילות הלב, ומזהה האם יש עומס על הצד הימני של הלב. עומס על צידו הימני של הלב מהווה נורת אזהרה ליתר לחץ דם ריאתי.
• מיפוי ריאות (V/Q scan) – בדיקה המסייעת לזהות קרישי דם העלולים לגרום ללחץ דם גבוה בריאות.
• בדיקות דם – בדיקות לזיהוי HIV ומצבים שונים כגון זאבת (לופוס) או דלקת מפרקים שגרונית.

אם בדיקות אלה מצביעות על יתר לחץ דם ריאתי, הרופא יבצע צנתור לב ימין על מנת לאשר אבחון ולהגדיר במדויק האם אתה סובל מיתר לחץ דם מוגבר.

כיצד מתמודדים עם יתר לחץ דם ריאתי?

טיפול רפואי ליתר לחץ דם ריאתי ניתן על ידי רופאים המתמחים ביתר לחץ דם ריאתי. הטיפול נועד להקל את התסמינים ולעצור, או להפוך, את התנאים הגורמים להחמרה. סוג הטיפול תלוי בצרכים האישיים של כל מטופל. לדוגמה, כאשר יל"ד ריאתי קשור להפסקות נשימה, או כאשר החולה סובל מקוצר נשימה, ניתן לשפר את התסמינים באמצעות מתן תוספת חמצן. כמו כן, בניית תוכנית לפעילות גופנית המותאמת לאנשים עם יל"ד ריאתי, תסייע לחולים לנצל את כמות החמצן שמגיעה אליהם בצורה יעילה יותר ובכך לשפר את איכות החיים.

נוגדי קרישה או חוסמי תעלות סידן

תרופות אלו מיועדות לסייע בפתיחת כלי דם צרים או חסומים.נוגדי קרישה מונעים היווצרות קרישי דם או חוסמי תעלות סידן המרגיעים את דפנות כלי הדם. תרופות אלה יכולות להינתן בצורת טבליות, משאף, או תרופות הניתנות דרך הוריד או במתן תת עורי.

חוסמי הורמון האנדו תלין

מסייעות להפחתת הלחץ בעורקים

מעכבי האנזים פוספודיאסטראז מסוג 5

מרחבי כלי הדם מביאים לשחרור השריר החלק בכלי הדם הריאתיים, ובכך יכולים לסייע בהרחבת כלי הדם בחולי יל"ד ריאתי.

פרוסטציקלינים

חומר המרפה ומרחיב כלי דם באופן ישיר.  קבוצת תרופות זו יכולה להינתן באמצעות משאף, או במתן תוך- ורידי או תת-עורי. הטיפול התוך- ורידי דורש משאבה ועירוי מרכזי קבוע.
לעיתים, במקרים קשים, או כאשר טיפולים אחרים אינם מספקים, הרופא יחליט על טיפול כירורגי כגון השתלת ריאה.

מהי שכיחות יתר לחץ דם ריאתי?

יתר לחץ דם ריאתי הינה מחלה נדירה עם שכיחות בעולם המערבי של בין 12-15 מקרים למיליון אנשים. המחלה פוגעת בצעירים, ובעיקר בנשים. שיא שכיחות המחלה הוא בין גיל  40-30, אך המחלה תיתכן גם בגילאים מבוגרים יותר.

לאיזה רופא מומלץ לפנות?

כיום ניתן להעלות את שיעורי הישרדות מהמחלה ולשפר את חייהם של החולים. במידה שאתה סובל באופן קבוע מתסמינים כגון קוצר נשימה, עייפות, בצקת ברגליים, חולשה כללית, דופק מואץ, כאבים בחזה, יש לפנות לרופא מומחה במחלות לב וכלי דם (קרדיולוג) לביצוע אבחון.