אסתמה

מהי אסתמה?

אסתמה הינה מחלת ריאות שכיחה הגורמת לשיעול (בעיקר בלילה או מוקדם בבוקר), צפצופים, הנשימה נשמעת כמו שריקה, לחץ בחזה וקוצר נשימה. התסמינים עשויים להוות סימן ראשון להימצאות אסתמה, אך יש צורך באבחון מדויק למחלה. אסתמה מכונה בעברית גם קצרת או גנחת.

אסתמה הינה מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה. מדובר במחלה שכיחה מאוד, במבוגרים 5-4% מהאוכלוסייה, ובילדים 10% מהאוכלוסייה. המחלה מתבטאת באירועים חוזרים של שיעול, קוצר נשימה, אנחות בחזה ושריקות (צפצופים). סימנים של אסתמה ברוב המקרים מתפתחים לאחר חשיפה לטריגרים שונים כגון אלרגנים, שינוי מזג אוויר, פעילות גופנית. עם זאת, הסימנים יכולים להתפתח גם באופן ספונטני ובשעות מוקדמות של בוקר.

מחלת אסתמה היא מחלה התקפית. התקפי אסטמה יכולים להיות קלים אך גם יכולים להתפתח להתקף קשה שדורש פניה למוקד רופאי. החולה עשוי להתאשפז, ולעיתים נדירות מצב זה עלול להיות מסכן חיים.

סימנים קליניים אשר מתפתחים בזמן התקפים נובעים מתהליך חסימתי בדרכי נשימה. במהלך התקף אסתמה זרימת האוויר בדרכי הנשימה מוגבלת, דרכי הנשימה צרים יותר, נוצרת בצקת והפרשה מוגברת של ריר בסימפונות. התוצאה היא ירידה ביכולת הוצאת אוויר (נשיפות) ואויר נשאר כלוא בריאות.

תסמיני האסתמה יכולים להחמיר בהדרגה או בפתאומיות. החמרה זו מכונה "התקף אסתמה" או התלקחות. במהלך התקף אסתמה זרימת האוויר בדרכי הנשימה מוגבלת – דרכי הנשימה צרים יותר, נוצרת בצקת ברירי הסמפונות וישנה הפרשה מוגברת של ליחה, ריר וכיח. התוצאה היא ירידה ביכולת הוצאת האוויר מהריאות (נשיפה). התקפי אסתמה נגרמים בדרך כלל כתוצאה מחשיפה לגירוי מסוים. במצב של התקף חמור, החולה עשוי להתאשפז, ולעיתים נדירות מצב זה עלול להיות מסכן חיים.

מה גורם לאסתמה?

אין גורם יחיד למחלה. יש קשר בין רקע גנטי , הנקה , זיהומים נשימתיים, מחלות ויראליות וחשיפה לגירויים שונים (כגון עשון כולל עשון של אם בזמן הריון , אבק , חלקיקים שונים).

הגורמים הללו מובילים לתהליכים דלקתיים במערכת הנשימה כפי שפורט לעיל.

ישנם טריגרים שונים אשר מפעילים תהליך דלקתי בדרכי נשימה וגורמים להופעת סימנים קליניים של המחלה. אסתמה נגרמת כתוצאה מדלקת של הסמפונות (נתיבי אוויר קטנים), הנושאים את האוויר פנימה והחוצה מהריאות. אצל אדם הסובל מאסתמה, הסמפונות מודלקות ורגישות יותר מהרגיל. בהימצאות גורם המגרה את הריאות ("טריגר") דרכי הנשימה נהיות צרות, השרירים סביבן מתהדקים, ונוצרת יותר ליחה.

הטריגרים השכיחים:

• קרדית האבק
• קשקשים של חיות בית
• אבקנים
• עישון ועישון פאסיבי
• מצבים נפשיים כגון פחד, חרדה או כעס
• מאמץ פיזי
• זיהום ויראלי
• מזהמים וחומרים מגרים אליהם נחשפים בבית, בבית הספר או בעבודה.

לעתים מטופלים עם אסטמה סובלים מאלרגיות שונות ובכלל זה אלרגיית עור ונזלת אלרגית.

כל אחד מגיב אחרת לטריגרים הללו. ישנם אנשים שיפתחו התקף כאשר נחשפים לאבק ויש כאלה שיהיו אלרגיים לקשקשים של חיות מחמד. חלק מהאנשים רגישים למספר טריגרים.

אסתמה אלרגית היא הצורה הנפוצה ביותר של אסתמה. מומלץ שאנשים עם אסתמה ינסו להגביל את החשיפה שלהם לאלרגנים. כמו כן, קיים סיכון גבוה להתקף אסתמה בסביבת עשן טבק. מומלץ כי חולי אסתמה מעשנים יתייעצו עם רופא או רוקח כיצד יוכל לסייע להם להפסיק לעשן.

מהי שכיחות אסתמה?

אסתמה פוגעת בכ- 300 מיליון בני אדם ברחבי העולם. כ- 9% מהאוכלוסייה הכללית בישראל מאובחנים באסתמה. אסתמה יכולה להתפתח בכל גיל.

כיצד מאבחנים אסתמה?

אבחנה של אסטמה מבוססת על פרטים אנמנסטיים של מטופל ומחלות רקע וכן בדיקות מעבדה. האבחנה נתמכת ע" תפקודי ריאות – ספירומטריה, או מבחני תגר.

ספירומטריה זאת בדיקה אינה פולשנית פשוטה אלא קלה לביצוע, מודדת מהירות זרימת אוויר בדרכי נשימה אשר משתנה בהתאם לרמה של החסימה.

ניתן לעשות בדיקת ספירומטריה לפני ואחרי שימוש במשאפים מרחיבי סימפונות.

לאחר בדיקת ההיסטוריה הרפואית של המטופל, מתבצעות בדיקות שונות הכוללות בדיקת מעבדה ובדיקות אחרות, כגון בדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה).

ספירומטריה הנה הבדיקה הנפוצה ביותר לתפקודי ריאות. הנבדק שואף אוויר מלוא הריאות ונושף אותו במלוא כוחו לתוך מכשיר קטן הנקרא ספירומטר. המכשיר מודד כמה אוויר הצליח הנבדק לנשוף החוצה, וכמה מהר יצא האוויר. לפעמים משתמשים בבדיקה זו בתרופות להרחבת דרכי הנשימה ומשווים את תוצאות הבדיקה לפני ואחרי נטילת התרופה. כך לבדוק את ההפיכות של

חסימת דרכי הנשימה, כלומר האם משתפרת חסימת דרכי הנשימה בתגובה לשאיפת מרחיב סמפונות.

כיצד מתמודים עם אסתמה?

אמנם לא ניתן להחלים ממחלת אסטמה אך זו מחלה הניתנת לשליטה וניתן לקיים איכות חיים טובה. הימנעות מחשיפה לגירויים (טריגרים) הגורמים להתקפים, קיום אורח חיים בריא ונטילת טיפול תרופתי יכולים להפחית את חומרתם ההתקפים ואת תדירותם. הטיפול התרופתי לאסתמה מתחלק באופן הבא:

בקבוצה הראשונה נכללות תרופות להשגת שליטה במחלה (controllers). תרופות אלה מיועדות לטפל בדלקת, לשלוט בתסמיני האסתמה, להפחית תדירות וחומרת תסמינים ולמנוע התקפים. בקבוצה זו נכללים סטרואידים בשאיפה הנקראים גם ICS. היום זה הטיפול החשוב וההתחלתי במחלת אסטמה.

הקבוצה השנייה כוללת תרופות להרחבת סימפונות ולהקלה על תסמינים בשעת התקף (Relievers). משפחת תרופות אלה כוללת הפועלים לטווח 2-קבוצות: אגוניסטים לקולטני ביתא-2 הפועלים לטווח קצר (תרופות המכונות SABA ותרופות עם השפעה לטווח ארוך, עד 12 שעות, הנקראות LABA)

כיום ישנם משאפים משולבים המכילים סטרואידים בשאיפה (ICS) בשילוב עם אגוניסטים לקולטני ביתא-2 לטווח ארוך (LABA). באופן זה ניתן בו זמנית להרחיב את דרכי הנשימה ולמנוע דלקת של דרכי הנשימה. הצלחת הטיפול תלויה גם בשימוש נכון בתרופות. חשוב להקפיד על שימוש נכון במשאף על מנת שהתרופה תגיע לדרכי נשימה. אם אינכם בטוחים כיצד להשתמש במשאף, מומלץ לפנות לרופא המטפל או לאחות.

הקבוצה השלישית כוללת טיפולים ביולוגיים חדשניים אשר מכוונים לחלבונים שמשתתפים בתהליך דלקתי של מחלת אסטמה. ניתנים למטופלים עם מחלה קשה ואינה מאוזנת עם טיפול במשאפים משולבים.

האם חשוב לבצע מעקב קבוע אצל רופא?

על מנת לשלוט באסתמה, חשוב שחולי אסתמה יהיו במעקב רופא ריאות. תדירות של ביקורים תקבע בהתאם לפעילות מחלה. כאשר מופיעים תסמיני אסתמה, או כאשר הם מחמירים, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל. לבדוק טכניקה שימוש במשאף הקפדה של טיפול ולשלול גורמים ( מחלות ) אחרים שיכולים להחמיר מחלה יתכן והרופא ישנה את מינון התרופה או יחליף את סוג הטיפול.