אסתמה

מהי אסתמה?

אסתמה הינה מחלת ריאות שכיחה הגורמת לשיעול (בעיקר בלילה או מוקדם בבוקר), צפצופים (wheezing  - הנשימה נשמעת כמו שריקה), לחץ בחזה וקוצר נשימה. התסמינים עשויים להוות סימן ראשון להימצאות אסתמה, אך יש צורך באבחון מדויק למחלה. אסתמה מכונה בעברית גם קצרת או גנחת.

מהו התקף אסתמה?

תסמיני האסתמה יכולים להחמיר בהדרגה או בפתאומיות. החמרה זו מכונה "התקף אסתמה" או התלקחות. במהלך התקף אסתמה זרימת האוויר בדרכי הנשימה מוגבלת – דרכי הנשימה צרים יותר, נוצרת בצקת ברירי הסמפונות וישנה הפרשה מוגברת של ליחה, ריר וכיח. התוצאה היא ירידה ביכולת הוצאת האוויר מהריאות (נשיפה). התקפי אסתמה נגרמים בדרך כלל כתוצאה מחשיפה לגירוי מסוים. במצב של התקף חמור, החולה עשוי להתאשפז, ולעיתים נדירות מצב זה עלול להיות מסכן חיים.

מה גורם לאסתמה?

אסתמה נגרמת כתוצאה מדלקת של הסמפונות (נתיבי אוויר קטנים), הנושאים את האוויר פנימה והחוצה מהריאות. אצל אדם הסובל מאסתמה, הסמפונות מודלקות ורגישות יותר מהרגיל. בהימצאות גורם המגרה את הריאות ("טריגר") דרכי הנשימה נהיות צרות, השרירים סביבן מתהדקים, ונוצרת יותר ליחה.

טריגרים שכיחים כוללים:

• קרדית האבק
• קשקשים של חיות בית
• אבקנים
• עישון ועישון פאסיבי
• מצבים נפשיים כגון פחד, חרדה או כעס
• מאמץ פיזי
• זיהום ויראלי
• מזהמים וחומרים מגרים אליהם נחשפים בבית, בבית הספר או בעבודה.
• גנטיקה – היסטוריה משפחתית של אסתמה, אקזמה או אלרגיות.

כל אחד מגיב אחרת לטריגרים הללו. ישנם אנשים שיפתחו התקף כאשר נחשפים לאבק ויש כאלה שיהיו אלרגיים לקשקשים של חיות מחמד. חלק מהאנשים רגישים למספר טריגרים.

אסתמה אלרגית היא הצורה הנפוצה ביותר של אסתמה. מומלץ שאנשים עם אסתמה ינסו להגביל את החשיפה שלהם לאלרגנים. כמו כן, קיים סיכון גבוה להתקף אסתמה בסביבת עשן טבק. מומלץ כי חולי אסתמה מעשנים יתייעצו עם רופא או רוקח כיצד יוכל לסייע להם להפסיק לעשן.

מהי שכיחות אסתמה?

אסתמה פוגעת בכ- 300 מיליון בני אדם ברחבי העולם. כ- 9% מהאוכלוסייה הכללית בישראל מאובחנים באסתמה. אסתמה יכולה להתפתח בכל גיל.

כיצד מאבחנים אסתמה?

לאחר בדיקת ההיסטוריה הרפואית של המטופל, מתבצעות בדיקות שונות הכוללות בדיקת מעבדה ובדיקות אחרות, כגון בדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה).

ספירומטריה הנה הבדיקה הנפוצה ביותר לתפקודי ריאות. הנבדק שואף אוויר מלוא הריאות ונושף אותו במלוא כוחו לתוך מכשיר קטן הנקרא ספירומטר.  המכשיר מודד כמה אוויר הצליח הנבדק לנשוף החוצה, וכמה מהר יצא האוויר. לפעמים משתמשים בבדיקה זו בתרופות להרחבת דרכי הנשימה ומשווים את תוצאות הבדיקה לפני ואחרי נטילת התרופה. כך לבדוק את ההפיכות של חסימת דרכי הנשימה,  כלומר האם משתפרת חסימת דרכי הנשימה בתגובה לשאיפת מרחיב סמפונות.

כיצד מתמודים עם אסתמה?

אסתמה היא מחלה הניתנת לשליטה. הימנעות מחשיפה לגירויים (טריגרים) הגורמים להתקפים, קיום אורח חיים בריא ונטילת טיפול תרופתי באופן סדיר וקבוע יכולים להפחית את חומרתם ההתקפים ואת תדירותם. הטיפול התרופתי לאסתמה מתחלק לשתי קבוצות עיקריות:

• בקבוצה הראשונה נכללות תרופות להשגת שליטה במחלה (controllers). תרופות אלה מהוות טיפול אחזקתי הניתן באופן יומיומי והן מיועדות לטפל בדלקת, לשלוט בתסמיני האסתמה, להפחית תדירות וחומרת תסמינים ולמנוע התקפים. בקבוצה זו נכללים סטרואידים בשאיפה הנקראים גם ICS.
• הקבוצה השנייה כוללת תרופות להרחבת סימפונות ולהקלה על תסמינים בשעת התקף (Relievers) . בתרופות הללו בהם משתמשים "לפי הצורך" והן מיועדות למנוע צפצופים, שיעול, ולחץ בחזה. משפחת תרופות אלה כוללת ‫2 קבוצות: אגוניסטים לקולטני ביתא-2  הפועלים לטווח קצר (– תרופות המכונות SABA, ותרופות עם השפעה לטווח ארוך, עד 12 שעות, הנקראות LABA).

כיום ישנם משאפים משולבים המכילים סטרואידים בשאיפה (ICS) בשילוב עם אגוניסטים לקולטני ביתא-2 לטווח ארוך (LABA). באופן זה ניתן בו זמנית להרחיב את דרכי הנשימה ולהפחית ולמנוע דלקת של דרכי הנשימה.הצלחת הטיפול תלויה גם בשימוש נכון בתרופות. חשוב להקפיד על שימוש נכון במשאף על מנת שהתרופה תגיע לריאות. אם אינכם בטוחים כיצד להשתמש במשאף,  מומלץ לפנות לרופא המטפל או לאחות.

האם חשוב לבצע מעקב קבוע אצל רופא?

על מנת לשלוט באסתמה, חשוב שחולי אסתמה יהיו במעקב רופא אחת לחודש עד חצי שנה. כאשר מופיעים תסמיני אסתמה, או כאשר הם מחמירים, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל. יתכן והרופא ישנה את מינון התרופה או יחליף את סוג הטיפול.